המטבח של אירית מרמת גן - מטבח ארוך, צר ונהדר!

הכל התחיל מזה שאני אוהבת לבשל ולארח, אבל המטבח... אותו לא כל כך לא אהבתי. משטח העבודה היה קטן מדי, המגירות והדלתות לא היו נוחות, והיו לי עוד תלונות שונות ומשונות.

חששתי מתהליך החלפת המטבח, עד שבאתר לימון מצאתי תוכנה לעיצוב מטבח. התחלתי להשתעשע איתה, ופתאום הייתה לי תכנית מוכנה! ומכאן הכל התגלגל...

ההתלבטות בין חברה ובין נגר הסתיימה בבחירה בנגר פרטי. החלטה שהתגלתה כנכונה! התוכנית הבסיסית עברה שיפוצים של המעצב והנגר הפדנט, והמטבח יצא לדרך. תודה גדולה גדולה להם!

המטבח שלי הוא צר וארוך, כשבקיר אחד יש גומחה ובה מקום למקרר ולארון. למטבח יש שתי כניסות זו מול זו, בקירות הרוחב. מכאן שהמטבח חייב להיות בתצורת קיר מול קיר ובאמצע אין הרבה רצפה (190 ס"מ)... במילים אחרות, גם צפוף וגם צריך ללכת הרבה.

אחת הדרכים להשגת תחושת מרחב היא צבעים בהירים, אבל אני אוהבת צבעוניות ואני רוצה מטבח חם וביתי ולא נקי וקר. בנוסף, לא רציתי להחליף את הרצפה ולא לעשות שינויים בתשתיות.

בקיצור, רציתי שהמטבח הצר, הארוך והקטן ייתן תחושת מרחב. שיהיה פשוט אבל גם יפה וחמים, בהיר וגם צבעוני. ומעל הכל, נח, פונקציונאלי ועונה על כל צרכיי. איך מסתדרים עם כל הדרישות, שלעיתים סותרות?

נתחיל עם בעיית המרחב וניצול מרבי של השטח:

בקיר אחד הארונות התחתונים נמשכים מקיר לקיר (שם נמצאים גם הכיור, המדיח והתנור המשולב), ואילו הארונות העליונים אינם נוגעים בתקרה ובקירות הצדדיים. גובה הארונות העליונים נקבע על פי היכולת להגיע ללא מאמץ למדף העליון. כל אלה גם נותנים תחושת מרחב בגובה העיניים וגם מנצלים באופן יעיל את הארונות העליונים.

בקיר ממול נמצא שולחן שיש בעומק 40 ס"מ. בהמשך לו יש ארונות תחתונים בעומק 30 ס"מ. השולחן (גובה 75 ס"מ) נמוך מהארונות התחתונים (גובה 90 ס"מ). פערי העומק והגובה מגדילים את תחושת החלל.

תצורת קיר מול קיר - בצד ימין ארונות עמוקים, ובצד שמאל שולחן וארונות צרים

החלק העליון של הקיר הוא זה שנותן בעיקר את תחושת המרחב. לכן בקיר זה אין ארונות עליונים, להוציא ארון אחד שנמצא בגומחה והוא אינו חורג מקו הקיר. על הקיר מעל השולחן והארונות יש שני מדפי זכוכית צרים, ועליהם כוסות ואביזרים קטנים. בנוסף תלויים על הקיר גם לוח מחיק קטן ותמונות קטנות. השקיפות של הזכוכית וגם העיטורים הקטנים והשטוחים תורמים לתחושה שהמקום מרווח.

השולחן תלוי על הקיר ללא תמיכה נראית לעין, כך שניתן לנצל במלואו את השטח שמתחתיו. בחרתי שני כסאות מתקפלים שנראים קטנים בגלל המבנה המיוחד שלהם. ובנוסף, עדיין נותר מקום לפח אשפה.

בהמשך לשולחן יש שני ארונות סגורים. בין ארונות אלה יש שני מדפים פתוחים בעומק 30 ס"מ, שבדרכם, נותנים גם הם תחושת מרחב. ארון אחד הוא בעומק 30 ס"מ והשני, שנמצא בגומחה, הוא בעומק 60 ס"מ. מעל הארון העמוק נמצא ארון עליון, שכאמור אינו בולט מהקיר ולכן אינו פוגע בחלל.

הגומחה עם הארון והמקרר

ואז אנו מגיעים לצבעים...

הצבעים היו ... נו, זה לא זה. שיש שחור, טוב ללכלוך ורע לנשמה. ארונות בצבע עץ בהיר עם רצפה אפורה - לא בדיוק מתאים. והכל ביחד לא משהו. ובנוסף לכל, היה עליי להתאים את הצבעים לאפור של הרצפה.

כדי להשיג תחושת מרחב השתמשנו בגוונים שונים של לבן. הארונות כוסו בפורמייקה בהירה, והשיש מעל הארונות התחתונים, בשני הקירות, הוא לבן עם נקודות קטנות צבעוניות (קיסר 7143). לא תמיד ברור האם זה לכלוך או נקודה צבעונית בשיש. איזה יתרון!!!

בנוסף, הקירות בהירים (OW201P), וכך גם הקרמיקה המועטה שנמצאת רק בקיר הכיור. כמו כן הידיות מעוגלות מעט והן נמצאות על בסיס נחושת ששובר את הלבן של הארון.

כדי להשיג את החום והביתיות השתמשנו בצבעים - השולחן אדום (קיסר 3452) והוא נותן כתם צבע במטבח. הכיסאות שחורים ועליהם כריות המשלבות לבן ואדום. והאפור של הרצפה? הפלא ופלא, הוא הבהיר והוא משתלב יפה!!!

כדי לשמח את חלקי המטבח האחרים, וכדי להימנע משטחים גדולים של לבן קר, הדבקתי על הארונות העליונים פרחים צבעוניים מג'ל והנחתי קישוטים על גג הארונות. גם על השיש יש כלים צבעוניים.

והיו בעיות נוספות במטבח הישן:

משטח העבודה היה קטן מדי. פתרנו זאת על ידי החלפת הכיור. הכיור הישן היה בגודל סטנדרטי, עם תוספת של 20 ס"מ ובה מסננות למזון. הכיור הוחלף לכיור קורל לבן במידות סטנדרטיות, והרווחנו 20 ס"מ לטובת המשטח. כך נוצרו שני משטחי עבודה גדולים של כ- 125ס"מ כל אחד, כאשר מה שמפריד ביניהם הוא הכיור.

משטח העבודה הגדול - מחולק לשניים על-ידי הכיור

העברת המתקן לייבוש כלים ממשטח העבודה לתוך הארון העליון מעל הכיור, פינתה שטח עבודה נוסף.

בקיר ממול היה חלל של כ- 70ס"מ בין השולחן לארונות. השולחן הוארך וכך גם הארונות הצמודים אליו, ובדרך זו הרווחנו עוד 70 ס"מ תוספת למשטח העבודה. השולחן משמש הן כשולחן אוכל והן כמשטח להנחת סירים ומזון בזמן הבישול, ומאפשר אף עבודה בישיבה.

השיש הצר (35 ס"מ), שבהמשך השולחן ומעל הארונות, מנוצל לפינת קפה ומכשירים חשמליים קטנים.

המגירות הקודמות היו כבדות והיה קשה לפתוח אותן. המנגנונים השקטים עם הפתיחה המלאה של בלום פתרו את הבעיה.

המגירות הקודמות גם היו בתוך הארון ומאחורי דלתות, דבר אשר הקטין את גודלן וסרבל את פתיחתן. העניין נפתר ע"י מגירות גדולות, שהותאמו על ידי הנגר למידות המיוחדות של המטבח, וכמובן ללא דלתות.

במגירות הסירים והקופסאות היה אי סדר מופתי. מה שעזר להחזיר את הסדר על כנו היה מגירות גדולות, חוצץ למכסי סירים וסלסלת פלסטיק מאורכת למכסי קופסאות. הסדר נשמר לאורך זמן!

הבעיה של אביזרי מטבח שנופלים מהמגירות נפתרה על ידי מגירות עמוקות עם סגירה מלאה בצדדים.

השולחן היה צפוף מדי לשני אנשים. הגדלתו ב- 30 ס"מ מאפשרת לשני אנשים לשבת לידו בנוחיות.

הקיר הימני הצר והשולחן

והפתרון למכות מדלתות הארונות העליונים כשהן פתוחות – קלפות! בנוסף, בארון שבתוך הגומחה יש דלת רגילה והיא נפתחת ל- 180 מעלות וכך אין חשש ממכות בראש.

ומה נשאר עם פתרון חלקי?

אזור הבישול המפוצל. התנור המשולב נמצא בפינה אחת של המטבח, והמיקרוגל והטוסטר אובן בפינה השנייה.

אבל, את עיקר הבישול אני עושה בתנור המשולב, ואילו המיקרו והטוסטר אובן הם בעיקר לחימום ובישולים קטנים, לכן בד"כ אני מתמקדת בפינה אחת. לכל פינה יש משטח עבודה משלה וגם מערכת סכו"ם ומשטחי הגנה להנחת כלים חמים.

לסיכום, המטבח החדש שמר פחות או יותר על התכנון של המטבח המקורי, אבל השינויים שנעשו, שהם לכאורה קטנים, הם גדולים מאד ומשמעותיים ביותר. המטבח התחדש לחלוטין גם בפן החזותי וגם ברמת הנוחות והתפקוד שבו.

המטבח הוא גם בהיר וגם צבעוני, גם צר וגם יש בו תחושת מרחב, גם יפה וגם פונקציונאלי. היום, כשמונה חדשים לאחר התקנת המטבח, אני עדין נהנית ממנו בכל רגע!

והחשוב מכל - גיליתי שהחלפת מטבח יכולה להיות חוויה חיובית כאשר יש צוות טוב שעובד בשיתוף פעולה הדוק. במטבח שלי הצוות הוא המעצב עמרי רדאי, הנגר גיל ללוז, הקבלן אורן ורדי, והמתאמת, שעשתה מעבר לזה, מיטל ללוז. כולם היו מקצועיים מאד, סובלניים ו נ ח מ ד י ם!